האם זכאי קמ"ג לקזז פיצויים שקיבלו הורי חייל שנספה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?

נתוני רקע ועובדות:

1.         האם זכאי המשיב לקזז סכום הפיצויים שקיבל המערער ואשתו על פי חוק הפיצויים  לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפלת"ד") מתגמולים על פי החלטת למ"ד (לפנים משורת הדין) על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י -1950 להלן: " חוק המשפחות")? זו השאלה שעלינו להכריע בה בערעור זה.

2.         המערער הוא אביו של המנוח ג.צ., ז"ל, שוטר שעסק כחבלן במשטרה, אשר נספה בתאונת דרכים בחופשה בעת ששהה בחופשה מאושרת ביום 29.6.96 (להלן: " התאונה"). המערער ואשתו קיבלו פיצויים לפי חוק הפלת"ד, הגישו תביעה למשיב להכיר בהם לפנים משורת הדין בפני וועדת למ"ד כהורים שכולים ואכן הם הוכרו על ידי הוועדה כזכאים לתגמולים לפנים משורת הדין ומינואר 97 קיבלו תגמולים.

ביום 11.9.05 הודיע מר איריה מועלם בשם וועדת למ"ד כדלקמן: " הריני לציין כפי שהובהר לכם במשרדינו, מאחר ובעקבות תאונת הדרכים בה נספה בנכם היקר גולן ז"ל קיבלתם פיצויים מחברת הביטוח על פי חוק הפלת"ד, לא ניתן לקבל כפל תשלום. לפיכך משרדינו ינכה לשיעורין הפיצוי כדי שתוכלו לקבל הטבות לפי חוק משפחות החיילים" (נספח ב' לנימוקי הערעור).

במכתב של מר עידן מיום 11.10.05 מפורט הסכום שיקוזז ושיעורי הקיזוז מהתשלום החודשי (נספח ג') (להלן:" הקיזוז").

3.         בעקבות הודעה האמורה ובשל נסיבות אישיות קשות של המערער אשר חלה בעצמו וכן בן נוסף נפגע בעת שירותו הצבאי, פנה המערער פעם נוסף למשיב באפריל 2008, בבקשה להפסיק את הניכוי/קיזוז  של הפיצויים מהתגמולים.

לאחר שפנייתו לא נתקבלה הגיש ערעור עמ"ח 9947-09-08 שנדון בפניי ועדה בבית משפט זה. ביום 29.1.09 סברה הוועדה וכן שני הצדדים, לאור טיעונו של המשיב בערעור, כי הסמכות לברר את טענות המערער בעניין הקיזוז הוא בפניי ועדת למ"ד. בהתאם להמלצת וועדת הערערים אכן הוחזר התיק לוועדת למ"ד להחלטתה.

בהחלטה מאותו יום נרשם כי "למערער תקום זכות ערעור תוך 30 יום מיום החלטת וועדת למ"ד ולמשיב הזכות לטעון להתיישנות".

טענות המערער:

4.         המערער טען כי וועדת למ"ד לא דנה לגופו של עניין וקבעה כי אין לה סמכות וזאת בניגוד למוסכם על הצדדים ולהחלטת וועדת הערעורים הנ"ל.

באשר לטענת ההתיישנות שהעלה המשיב טען המערער כי המשיב עת נתן החלטתו נשוא הערעור מיום 11.10.05 לא חתם כקצין תגמולים ולכן המערער לא הגיש ערעור בפני וועדת הערעורים באותה עת אלא פנה ישירות למשיב להגיש על החלטתו בעניין הקיזוז.

המערער טען עוד כי המשיב בניגוד לטענותיו, ידע על קבלת הפיצויים בסכום של כ-20,000 ש"ח עת אישר לו תגמולים לפנים משורת הדין.

עוד לטענתו התעלם המשיב מסמכותו בנסיבות להפעיל שק"ד ולוותר על הקיזוז בנסיבות הקשות שבתיק זה.

טענות המשיב

5.         המשיב טען כי המערער ידע כל העת, כי החוק אינו מאפשר לזכותו בתגמולים כלשהם. לכן עתר כי יפתח בפניו פתח של חסד במסגרת הוועדה לפנים משורת הדין. עוד לטענתו, משפחת המנוח לא ניצבה מול שוקת שבורה שכן היא הייתה זכאית ומימשה את זכותה לקבל פיצויי נזיקין לפי חוק הפלת"ד. לאור בקשת המערער ומשפחתו נדון מצבם בפני הוועדה לפנים משורת הדין ביום  2.1.97 והוחלט להעניק להורים זכאות הנצחה ותשלום תגמולים.

עוד לטענת המשיב המערער לא מילא אחר האמור בסעיף 21 לחוק המשפחות ולא הודיע  על הפיצויים שקיבל לפי חוק הפלת"ד ובכך היה מונע כפל תשלום של תגמולים למשפחה מחד וקבלת כספי פיצויים מאידך.

המשיב טען עוד לאיחור בהגשת הערעור שהוגש 3 שנים לאחר מתן ההחלטה משנת 2005.

דיון

6.         מכיוון שהעובדות רובן ככולן אינן שנויות במחלוקת, הצענו לצדדים לסכם את טענותיהם לצורך מתן פסק דין. לאחר שהוגשו הסיכומים הובא התיק בפנינו למתן פסק דין.